Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 22a

וְכֵן יַרְדֵּן שֶׁנָּטַל מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, מַה שֶּׁנָּטַל – נָטַל, וּמַה שֶּׁנָּתַן – נָתַן.

Traduction

and likewise, in the case of the Jordan River or another river that took an item from this person and gave it to that person, in all those cases, that which the person took, he took, and that which the person gave, he gave. Likewise, that which the river took, it took, and that which the river gave, it gave. The person who received the item need not return it.

Rachi non traduit

ירדן. וכן שאר נהרות ותנא זה על יד הירדן היה יושב:

Tossefoth non traduit

מה שנתן נתן. אתיא כר' דאמר בפרק הגוזל [בתרא] (ב''ק דף קיד.) סתם גנב וגזלן הוי יאוש בעלים:

בִּשְׁלָמָא גַּזְלָן וְיַרְדֵּן, דְּקָא חָזֵי לְהוּ וּמִיָּאַשׁ. אֶלָּא גַּנָּב, מִי קָא חָזֵי לֵיהּ דְּמִיָּאַשׁ? תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בְּלִסְטִים מְזוּיָּן. אִי הָכִי הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן.

Traduction

The Gemara asks: Granted in the cases of the robber and the Jordan River, one could say that the owner sees them take the item and despairs of its recovery; but in the case of the thief, who takes the item surreptitiously, does the owner see him take the item and would that lead him to despair? The Gemara explains: Rav Pappa interpreted the term thief in the baraita to be referring to armed bandits [listim]; therefore, the owner is aware that the item was taken and he despairs of its recovery. The Gemara asks: If so, this is the same as a robber, why mention two identical cases? The Gemara answers: The baraita mentioned two types of robbers; in both cases the owner was aware that his item was taken.

Rachi non traduit

בלסטים מזוין. ובחזקה נטלה הימנו ומעיקרא ידע ומייאש:

תָּא שְׁמַע: שָׁטַף נָהָר קוֹרָיו, עֵצָיו, וַאֲבָנָיו, וּנְתָנוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. טַעְמָא דְּנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הָא סְתָמָא – לָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: If a river swept away one’s beams, one’s wood, or one’s stones and placed them into the field of another, these items belong to the owner of the field due to the fact that the respective owners despaired of their recovery. The Gemara infers from the baraita: The reason they belong to the finder is that the owners despaired; but in an unspecified case, where it is not definitively known that the owners despaired, they do not belong to the finder. Apparently, despair that is not conscious is not considered despair. The Gemara rejects the proof: With what are we dealing here? It is a case where the owners are capable of rescuing the beams, wood, or stones; therefore, their decision not to rescue them is a clear indication of despair.

Rachi non traduit

שטף נהר קוריו. של זה ומצאן אחר:

הרי אלו כו'. ה''ג הרי אלו שלו מפני שנתיאשו הבעלים דכל שטיפת נהר כקורות עצים ואבנים הבעלים ידעו בה מיד דיש לה קול:

הא סתמא. הא אם היתה אבידה אחרת שאין לנו לומר שידעו הבעלים לא הויא של מוצאה קשיא לרבא:

כשיכול להציל. ודכוותה במציאה אחרת דבר שיש בו סימן דיכול ליתן סימן וליטול מודינא בה דחייב להחזיר:

Tossefoth non traduit

שטף נהר קוריו עציו ואבניו. ה''ג אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו וצ''ל דמיירי ביכול להציל בקל אם רודף בשעת שטיפה דאי לאו הכי הוה כזוטו של ים שאבוד ממנו ומכל אדם ועל זה לא היה אומר הא סתם לא אלא איירי ביכול להציל בקל בשעת שטיפה ואפילו אין בהן סימן ולפי שיעכבן עקולי ופשורי ויקחם שם ואפי' יקדמו אחרים ויקחו יחזירום לו לפי שניכר שהוא בעליו לפי שרדף מיד וס''ד דמיירי דאם לא רדף מיד בשעת שטיפה שלא יכול עוד כלל להציל כדמוכח בסיפא לפי שיקחום אחרים כשיעכבום עקולי ופשורי ולא יחזירו לפי שאין בהן סימן וה''פ אם נתיאשו הבעלים דהיינו שהיו שם בשעת שטיפה ולא רדפו ואפילו אומרים שאין מתיאשים אין בכך כלום דודאי הן מתיאשים בלבן הא סתמא שלא היו בעלים בשעת שטיפה ולא נתיאשו עד שידעו הבעלים ששטפה נהר ואז כבר אינו יכול להציל לפי שאין בו סימן לא דכשמצאן באיסורא אתא לידיה שהבעלים לא ידעו עדיין אלמא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ומשני ביכול להציל אפי' אחר שטיפה כגון שיש באבידה סימן שהבעלים אינן מתיאשין כשידעו ופריך אי הכי אימא סיפא ואם היו הבעלים מרדפין כו' מאי אריא מרדפין אפילו היו בעלים שם בשעת שטיפה ולא רדפו נמי יחזיר ומשני ביכול להציל אחר שטיפה ע''י הדחק דאע''פ שיש בו סימן בטורח יכול להציל לפי שיתרחקו הרבה שהנהר מוליכן ברחוק ולכך אם היה בשעת שטיפה ואינו מרדף ודאי מתיאש כיון שעתה יכול להציל בלא דוחק ואינו מציל אבל אין הבעלים בשעת שטיפה יחזיר דכשידעו הבעלים לא יתיאשו ויצילו על ידי הדחק וא''ת מנלן הא סתמא חייב להחזיר דלמא נתיאשו אתא לאפוקי שהיו שם ורדפו דחייב להחזיר וי''ל דא''כ לא ליתני אם נתיאשו אלא לתני סתמא שטף נהר קוריו עציו ואבניו הרי אלו שלו דפשיטא דלא מיירי ברדפו בשעת שטיפה דהא קתני סיפא דאם היו הבעלים מרדפים חייב ואין להקשות דמצי דייק מסיפא טעמא דמרדפין הא סתמא הרי אלו שלו דלעולם נימא דהוא הדין סתמא דיחזיר ולא נקט מרדפין אלא לאפוקי שהיו הבעלים בשעת שטיפה ולא רדפו וע''י סיפא ידעינן דמיירי באין יכול להציל אבל רש''י דגרס מפני שנתיאשו הבעלים משמע לישנא דפשיט ליה דנתיאשו א''כ מרישא גופיה מצי לאוכוחי דמיירי באין יכול להציל ולא היה צריך להביא סיפא ותו מנלן דהא סתמא לא דאפילו סתמא נמי מצי מיירי:

אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: אִם הָיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶם – חַיָּיב לְהַחְזִיר. אִי בִּיכוֹלִין לְהַצִּיל, מַאי אִרְיָא מְרַדְּפִין? אֲפִילּוּ אֵין מְרַדְּפִין נָמֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּיכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. מְרַדְּפִין – לָא אִיָּיאוּשׁ, אֵין מְרַדְּפִין – אִיָּיאוֹשֵׁי מִיָּאַשׁ.

Traduction

The Gemara asks: If so, say the latter clause of the same baraita: If the owners were pursuing the items, the finder is obligated to return them. If it is a case where the owners are capable of rescuing the items, why did the baraita specifically cite a case where the owners were pursuing the items? Even if they were not pursuing the lost items, the items also remain in their ownership, as they did not despair of their recovery. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where the owners are capable of rescuing the items with difficulty. In that case, if the owners pursue the items, it indicates that they did not despair of their recovery, but if the owners do not pursue the items, it indicates that they despaired of their recovery.

Rachi non traduit

אפילו אין מרדפין נמי. דסמכי אהצלה דלמחר וליומא אוחרא ולא מייאשי:

ע''י הדחק. ואם לא ימהר להציל לא יצילו הלכך אין מרדפין אפקורי אפקרינהו דהא ידעו ולא הצילו:

תָּא שְׁמַע: כֵּיצַד אָמְרוּ הַתּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה – הֲרֵי שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְלִיקֵּט וְתָרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita (Tosefta, Terumot 1:5): When did the Sages say that in the case where one separates teruma without the owner’s consent, his teruma is considered teruma? It is in a case where there was someone who entered another’s field and gathered produce from it and separated teruma without the owner’s permission. If the owner is concerned about his actions and views it as robbery, his teruma is not teruma, but if he is not concerned, his teruma is teruma.

Rachi non traduit

שלא מדעת. בעלים:

וליקט. לצורך בעל הבית:

ואם חושש. בעל הבית ומקפיד על מה שעשה זה:

משום גזל. שתרם תרומתו בלא רשותו:

וּמִנַּיִן הוּא יוֹדֵעַ אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל וְאִם לָאו? הֲרֵי שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ, וְאָמַר לוֹ: ''כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת''. אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. לִיקְּטוּ הַבְּעָלִים וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

Traduction

The baraita continues: And from where would he know whether the owner is concerned about his actions and views it as robbery or not? If the owner came and found him separating teruma and said to him: You should have gone to take the produce of better quality and separate teruma from that, then if produce of better quality than the produce he had separated is found, his teruma is considered teruma, since the owner is assumed to have been sincere and pleased that the other has separated teruma from his produce. But if not, his teruma is not teruma, as it may be assumed that the owner was angry at him and was speaking sarcastically. The baraita adds: If the owners were gathering and adding to the teruma he had separated, indicating that they agree to his act of separation, either way, whether or not better-quality produce was found, his teruma is considered teruma.

Rachi non traduit

כלך אצל יפות. היה לך לילך אצל יפות לתת מהן לכהן:

Tossefoth non traduit

אם יש יפות מהן תרומתו תרומה. דמסתמא גם מתחילה היה דעתו כן וא''ת ונימא דהשתא ודאי ניחא ליה ביפות אבל מתחילה בשעה שתרם אי הוה ידע לא הוה ניחא ליה דאין דרך לתרום מן היפות כדאמרינן לעיל (בבא מציעא דף כא:) גבי דבר שיש בו סימן דאפילו לרבא חייב להכריז דאע''ג דהשתא מתיאש אין בכך כלום וי''ל דשאני הכא דכיון דחזינן ביה דניחא ליה השתא אמרינן נמי ניחא ליה מעיקרא משום מצוה:

וְכִי נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, אַמַּאי? בְּעִידָּנָא דִּתְרַם הָא לָא הֲוָה יָדַע! תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי: דְּשַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ.

Traduction

The Gemara questions the ruling of the baraita: But why is that the halakha, that if produce of better quality than the produce he had separated is found his teruma is teruma? At the time that he separated the teruma, he did not know that the owner would ultimately agree. The baraita states that the teruma is teruma from the moment he separated it, despite the fact that it was only later that he learned that the owner agreed. Apparently, in the case of despair as well, despair that is not conscious is considered despair, contrary to the opinion of Abaye. Rava interpreted the matter in accordance with the opinion of Abaye: This is a case where the owner designated him as an agent.

Rachi non traduit

לא הוה ידע. אלמא כיון דלכי ידע דניחא ליה אמרינן מעיקרא נמי ניחא ליה ולענין יאוש נמי כיון דלכי ידע מייאש מעיקרא נמי הוי יאוש:

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא שַׁוְּויֵהּ שָׁלִיחַ, מִי הָוְיָא תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? וְהָא ''אַתֶּם'' ''גַּם אַתֶּם'' אָמַר רַחֲמָנָא לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. מָה אַתֶּם לְדַעְתְּכֶם, אַף שְׁלוּחֲכֶם לְדַעְתְּכֶם.

Traduction

So too, it is reasonable, as if it enters your mind that the owner did not designate him as an agent, would his teruma be teruma? But doesn’t the Merciful One state: ''So you also shall set apart a gift unto the Lord of all your tithes'' (Numbers 18:28)? Once the verse states ''you,'' the addition of the word ''also'' in the term ''you also'' serves to include an agent. Therefore, an agent separating teruma has the same halakhot as an owner separating teruma. Just as when you, the owner, separate teruma, it is with your knowledge, so too when your agent separates teruma, it must be with your knowledge. Evidently, in any event, one needs to be appointed as an agent to be capable of separating teruma for another.

Rachi non traduit

אתם גם אתם. כן תרימו גם אתם מהכא נפקא לן שלוחו של אדם כמותו לתרומה שהשליח שתרם תרומתו תרומה וכיון דשליחות מהכא נפקא לן על כרחך שלוחכם דומיא דאתם בעינן:

אף שלוחכם לדעתכם. שהבעלים מינוהו שליח:

Tossefoth non traduit

הכי גרסינן ה''נ מסתברא דאי לא שוייה שליח ולא גרסינן ותסברא:

אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּשַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ, וַאֲמַר לֵיהּ: ''זִיל תְּרוֹם'', וְלָא אֲמַר לֵיהּ ''תְּרוֹם מֵהָנֵי''. וּסְתָמֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת כִּי תָּרֵים מִבֵּינוֹנִית (הוּא) תָּרֵים, וַאֲזַל אִיהוּ וּתְרַם מִיָּפוֹת, וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ וַאֲמַר לֵיהּ: ''כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת'', אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

Traduction

Rather, with what are we dealing here? It is a case where the owner designated him as an agent and said to him: Go and separate teruma, but he did not say to him: Separate teruma from these specific crops. And when the owner’s intent is unspecified, and it is unclear which of his crops are meant to be separated when the agent separates teruma, it is from the crops of intermediate quality that he separates teruma. And in this case, the agent went and separated teruma from higher-quality produce, and the owner of the field came and found him and said to him: You should have gone to take the produce of better quality and separate teruma from that. If produce of better quality than the produce he had separated is found, his teruma is considered teruma. But if not, his teruma is not teruma.

Tossefoth non traduit

ואם לאו אין תרומתו תרומה. וא''ת דבפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף צט:
ושם ד''ה פיחת) אמרינן דסתמיה דבעל הבית הוי אחד מחמשים ואם השליח פיחת י' או הוסיף י' תרומתו תרומה דמצי א''ל בהכי אמדתיך ה''נ נימא הכי וי''ל דהתם הוי כולה שיעור תרומה ויש שתורם כך ויש שתורם כך לכך מצי א''ל כיון שלא פירשת לי בהכי אמדתיך אבל מיפות אין רגילות לתרום ולכך לא היה לו לתרום בשום ענין מהם בלא רשותו:

אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי אִקְּלַעוּ לְבוּסְתָּנָא דְּמָרִי בַּר אִיסַק, אַיְיתִי אֲרִיסֵיהּ תַּמְרֵי וְרִימּוֹנֵי וּשְׁדָא קַמַּיְיהוּ. אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי אָכְלִי, מָר זוּטְרָא לָא אֲכַל. אַדְּהָכִי אֲתָא מָרִי בַּר אִיסַק, אַשְׁכְּחִינְהוּ, וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ: אַמַּאי לָא אַיְיתֵית לְהוּ לְרַבָּנַן מֵהָנָךְ שַׁפִּירָתָא?

Traduction

The Gemara digresses with a related incident: Ameimar, Mar Zutra, and Rav Ashi happened to come to the orchard [levustana] of Mari bar Isak. His sharecropper came and placed dates and pomegranates before them. Ameimar and Rav Ashi ate the fruit, but Mar Zutra did not eat the fruit due to the concern that the sharecropper had provided them with the fruit without the approval of the owner of the field. Meanwhile, Mari bar Isak came and found them eating his fruit and said to his sharecropper: Why didn’t you bring the Sages fruit from those higher-quality fruits?

Rachi non traduit

לבוסתנא. פרדס:

לא אכל. דגזל נינהו שהבעלים לא ידעו:

Tossefoth non traduit

מר זוטרא לא אכל. וא''ת ואמאי לא אכל האמר רבא פרק הגוזל בתרא (ב''ק דף קיט.) אריסא מדנפשיה קא זבן ויש לומר דהתם שהביא האריס מבית דמסתמא ממה שהגיע לחלקו מביא אבל הכא שהביא מן הפרדס היה חושש מר זוטרא שמא בשעת חלוקה לא יאמר לבעל הפרדס תטול כנגד מה שנתתי להם ורב אשי לא היה חושש לזה ולכך אכל קודם שבא מרי בר איסק משום דאריס מדנפשיה קא יהיב דאין לומר שהיה סומך שיתרצה מרי בר איסק כשידע דהלכה כאביי ואע''ג דהשתא ניחא ליה מעיקרא לא הוה ניחא ליה:

אֲמַרוּ לֵיהּ אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא: הַשְׁתָּא אַמַּאי לָא אָכֵיל מָר? וְהָתַנְיָא: אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶן – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה! אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר רָבָא: לֹא אָמְרוּ כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת אֶלָּא לְעִנְיַן תְּרוּמָה בִּלְבַד, מִשּׁוּם דְּמִצְוָה הוּא וְנִיחָא לֵיהּ, אֲבָל הָכָא – מִשּׁוּם כְּסִיפוּתָא הוּא דְּאָמַר הָכִי.

Traduction

Ameimar and Rav Ashi said to Mar Zutra: Now why is the Master not eating the fruit? But isn’t it taught in a baraita: In a case where the owner of the field came and found him and said to him: You should have gone to take the produce of better quality and separate teruma from that; if produce of better quality than the produce he had separated is found, his teruma is considered teruma. Here too, it is clear that Mari bar Isak approved of the actions of his sharecropper. Mar Zutra said to them that this is what Rava said: The Sages said that the statement: You should have gone to take the produce of better quality and separate teruma, indicates consent of the owner only with regard to the matter of teruma, due to the fact that it is a mitzva and the owner is amenable to having the mitzva fulfilled. But here, in this incident, it is due to shame that he said this: Why did you not bring these Sages fruit from those higher-quality fruits? He did not really want to give them the fruit.

Rachi non traduit

אם נמצאו יפות כו'. אלמא גלי דעתיה דניחא ליה ה''נ גלי דעתיה דניחא ליה במה שנתן לנו:

לא אמרו כלך אצל יפות. דהוי גלוי דעת אלא לענין תרומה:

תָּא שְׁמַע: עוֹדֵהוּ הַטַּל עֲלֵיהֶן וְשָׂמַח – הֲרֵי זֶה בְּכִי יֻתַּן. נִגְּבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמַח –

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita with regard to despair that is not conscious. It is written: ''And if any part of their carcass falls upon any sowing seed that is to be sown, it is ritually pure. But when water is placed upon the seed, and any part of their carcass falls thereon, it is ritually impure unto you'' (Leviticus 11:37–38). Produce becomes susceptible to contracting ritual impurity only after coming into contact with one of seven liquids: Wine, honey, oil, milk, dew, blood, and water. It is taught in the baraita: If the dew is still upon the produce and has not yet dried, and if the owner was glad that the dew moistened the produce and kept it fresh, that produce falls into the category of: ''But when water is placed upon the seed,'' and the produce is susceptible to contracting ritual impurity. If the produce had dried when the owner found it, then even though he was glad that the dew had moistened the produce,

Rachi non traduit

עודהו הטל עליהן. המעלה פירותיו לגג וירד עליהן הטל:

ושמח. בטל שירד עליהן:

הרי זה בכי יותן. והוכשרו לטומאה מעתה ועד עולם:

נגבו. עד שלא מצאן:

אע''פ ששמח. עכשיו בטל שירד עליהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source